עבודה
לאחר לימודיו במקווה ישראל עבר לטכני שבחיל האויר שבחיפה ומשם התגייס לחיל האוויר ושירת כמכונאי מטוסים.
יוסק'ה לאחר שירותו הצבאי עבר קורס מפעילי תחנות כח והתקבל לחברת החשמל של ישראל. כך גם חברו יוסף נונה שהכיר בטכני.
בתחנת הכח אשכול יוסק'ה עבד משמרות לילה בוקר וערב ללא אבחנת ימי חול וחגים. לעיתים רבות התגלו מגרעותיה שכן חיי המשפחה והבריאות הוקרבו לטובת יציבות כלכלית. העבודה בשנים הראשונות היתה פיזית ורק אחרי התקדמותו ולימודיו התמקדה בפיקוח. הפיקוח על חדר הבקרה היה לא קל והיווה נטל אחריות לא קטן. כל תקלה קטנה, ובמקרים פחות טובים - נפילת תחנה לוותו בתחקירים מה שהכביד את לחץ העבודה
עם זאת, העבודה בחברת חשמל ספקה לו מסגרת תעסוקתית וחברתית. אך עם כל זאת יוסי היה גם אבא ובעל למופת שעזר גם במטלות הבית, גיהץ, ושיחק איתנו הילדים כדורסל וכדורגל ודאג למלא את חיינו באושר.
בזכות מסגרת זו התוודענו לטיולים רגליים של עובדי החברה והקאנטרי קלאב. כמו-כן, את מוסקו חברו הטוב הכיר יוסק'ה שם. עם הזמן הם גדלו להיות חברים טובים.
יוסקה מאוד רצה להתקדם בעבודתו, ובשלב מסויים עקשותו והתמדתו השתלמו ובתמיכתה של אשתו גלית עבר קורס תורנים והפך להיות תורן בתפקידו.
"אני זוכר את אבא גאה בידע ובהכרה שלו את תחנת הכח על ריבוי משימותיה והצד הטכני. לא פעם ולא פעמיים דחק בי לשבת איתו ונהנה להסביר לי על דרכם של המים בדודים, הטורבינות ויצירת האנרגיה שהתבססה בהתחלה על פחם ואח"כ על גז. הוא סיפר לי על המדוזות שממלאות את המסננות בכניסה לתחנה במבואות הים."
"אבא אהב לדוג ולא מעט מהזמן היינו הולכים ביחד לים, משחקים מטקות. לפעמים היינו הולכים לחוף הים של חברת חשמל - רצועת חוף ששייכת למתחם התחנה, שם המים היו שקטים, אך החול היה עכור."